המרכז לנשים אריתראיות

נכון לסוף שנת 2015, מתגוררים בישראל כ- 45,000 מבקשי מקלט כאשר 15% מתוכם הן נשים. מלבד ההדרה היום יומית שמבקשי מקלט סובלים ממנה על בסיס חוסר מעמד ומוצא אתני, נשים מבקשות מקלט חשופות בנוסף לכך לאפליה ופגיעה מעצם היותן נשים.

כבר במדינת המוצא שלהן אותן נשים חשופות לפגיעות רבות. בחלק מהמדינות מהן בורחות מבקשות מקלט מתחוללות מלחמות ורדיפות על רקע אתני ופוליטי, כאשר אונס משמש בהן ככלי נשק לכל דבר. לא פעם מגיעים אל ארגוני הסיוע סיפורים קשים על השימוש באונס ופגיעה מינית ככלי להתעללות, ענישה ועינויים. גם בתקופת המסע בנתיבי ההגירה השונים נשים חשופות הרבה יותר לסכנות של אונס והתעללות מינית על ידי המבריחים ובשנים האחרונות נגבו עדויות רבות מקורבנות של מחנות העינויים בסיני בהם אונס והתעללות מינית היו דבר שבשגרה.

הסכנות לא נגמרות בהגיען אל המדינה הקולטת. אין ספק כי חוויית ההגירה יכולה להיות קשה לכולם, אך במקרה של מבקשות מקלט בישראל היא טומנת בחובה קשיים נוספים. פעמים רבות אותן נשים חוות שבירה של התא המשפחתי, לעיתים הן נאלצות לפרנס ילדים ומשפחה לבדן, ובפעמים אחרות הן נאלצות לחיות עם גבר רק בשל אילוצים כלכלים או חברתיים. הן ממשיכות להיות חשופות לפגיעות מיניות והטרדות מסוגים שונים ומעצם היותן זרות, ההשתקה שהיא מנת חלקן של נשים רבות, יכולה אף להתעצם במקרה שלהן בהיעדר מנגנוני תמיכה או מעמד מוסדר.

כדי לתת מענה לחלק מאותם קשיים ואתגרים יומיומיים שנשים מבקשות מקלט מתמודדות עמם בישראל, הוקם לפני כארבע שנים בתל-אביב-יפו המרכז לנשים אריתראיות. המרכז הינו יוזמה עצמאית של נשים פליטות מאריתריאה, אשר מנסה לספק לאותן נשים מרחב בטוח ומקבל בו הן יוכלות להתפתח, לחלוק מחוויותיהן, ולקבל תמיכה, מידע וייעוץ. פגשתי את אסמאית מרהאציון, מנהלת מרכז הנשים האריתראיות, לשיחה אודות המרכז והאתגרים הרבים בחייהן של נשים מבקשות מקלט החיים בישראל-

מהו המרכז לנשים אריתראיות?

המרכז לנשים אריתראיות מנסה להיות בית לנשים מבקשות מקלט בישראל. הבריחה מאריתריאה וההגירה לישראל פירקה אותנו- פירקה את המבנים המסורתיים שלנו, פירקה את המשפחות שלנו, פירקה את הקהילות שלנו. בהדרגה התחלנו להבין שללא תמיכה הדדית, שבלי מקום שנוכל להיות בו ביחד ולהרגיש בו בנוח, יהיה לנו קשה מאוד לשרוד את כל הטראומות והקשיים שעברנו ושאנחנו עדיין עוברות.

למה המרכז מיועד לנשים בלבד?

זה מרכז רק של נשים כי לנשים יש צרכים מיוחדים ובעיות מיוחדות מעצן היותן נשים, ואנחנו מנסות לתת מענה לאותם דברים במרכז שלנו. לגברים יש הרבה מקומות לצאת אליהם כמו ברים ומסעדות כדי לשבת ביחד ולדבר. לנשים לעומת זאת אין מקומות כאלה, לכן הן צריכות מקום מיוחד בשביל עצמן. יש לנשים סוגיות ייחודיות שקשורות לדברים שלנו, למשל  איך מגדלים משפחה במצב הזה, איך מתמודדים עם כל מה שעברנו עד עכשיו. אלו עניינים מיוחדים של נשים ואנחנו צריכות את המקום המיוחד שלנו בשביל שיהיה לנו נוח ובטוח לדבר עליהם. זה קשור גם לתרבות שלנו ולמה שאנחנו רגילות אליו מאריתריאה, נשים ירגישו יותר נוח לדבר כשהן בסביבה שהיא רק סביבה נשית.

אילו פעילויות מתקיימות במרכז?

המרכז מציע לנשים סיוע פרטני וקבוצות תמיכה במגוון נושאים. אנחנו מתכנסות כדי לדון בכל מיני בעיות ולחפש להן דרכי פתרון. אנחנו מקיימות  הדרכות והכשרות לנשים על נושאים כמו תכנון משפחה, זכויות נשים, גידול ילדים ועוד.

בנוסף אנחנו מקיימות מפגשים סביב נושאים מיוחדים, לדוגמא השבוע אנחנו מקיימות מפגש מיוחד סביב שבוע האיידס הבינלאומי כדי להגביר מודעות לנושא. עשינו מפגש מיוחד אחרי שמתו התינוקת בביביסיטרים כדי לדון בבעיות ופתרונות לנושא ועוד כל מיני.

תספרי לי קצת על הבעיות המיוחדות של נשים מבקשות מקלט?

מאיפה להתחיל? יש כל כך הרבה בעיות...

אפשר להתחיל מזה שאנחנו מהגרות, עזבנו את הבתים שלנו, את המשפחות שלנו, את הקהילות שלנו, את התרבות והשפה שלנו. רק זה קשה נורא. חלקנו עברנו טראומות קשות מאוד בדרך לישראל, יש הרבה נשים שנחטפו והוחזקו במחנות העינויים בסיני, שם הרבה מהן עברו אונס ועינויים. גם מי שלא ממש נחטפה נאנסה בדרך על ידי המבריחים.

הגענו לישראל, וכאן אנחנו בלי שום מעמד ושום יכולת לקבל שירותים וזכויות בסיסיות. זה המצב גם של הגברים וגם של הנשים, אבל אצל הנשים זה קשה במיוחד. הרבה פעמים אנחנו צריכות לצאת מהבית ולעבוד שעות ארוכות, שזה דבר שפחות היינו רגילות אליו באריתריאה. אבל כשהנשים חוזרות הביתה העבודה לא נגמרת כי הן צריכות לטפל בבית ובילדים, הן עובדות מאוד קשה. לפעמים הן צריכות ללכת עם גבר שהן לא באמת רוצות בו, כי לוחצים עליהן מהקהילה או מהמשפחה או כי הן פשוט לא מסוגלות להסתדר לבדן בלי תמיכה כספית נוספת. זה גורם לזה שלגברים יש הרבה כוח על הנשים. יש הרבה מקרים של אלימות במשפחה וזה מאוד קשה, בגלל הקשיים של השפה והפחד מהשלטון בישראל, נשים מבקשות מקלט לא ילכו כל כך מהר למשטרה, אין להן עובדות סוציאלית שאפשר לפנות אליה. בגלל שהן נשים, בלי עברית טובה, ובלי  מעמד, הרבה פעמים במקומות העבודה מטרידים אותן מינית וגם שם אין כל כך מה לעשות עם זה, עד שאישה מוצאת עבודה יהיה לה קשה לעזוב אותה גם אם מישהו שם עליה ידיים או אפילו יותר מזה.

איזה מענים נשים צריכות כדי שהמצב שלהן יהיה יותר טוב?

צריך להתחיל במה שכל מבקשי המקלט צריכים כאן, שיכרו בהם כפליטים, שיתנו להם זכויות , אם נתחיל שם אז הפתח גם לדברים מיוחדים שנשים צריכות יהיה יותר קל. אם נשים יוכלו לקבל טיפול בלשכות רווחה בכל הארץ זה מאוד יעזור להתמודד עם מקרים של אלימות במשפחה, זה גם יכול לעזור להן לגדל יותר טוב את הילדים שלהן, כי בכל הבעיות והעומס והמתח כל כך קשה לגדל ילדים ולתת להם את כל מה שהם צריכים.

בנוסף מאוד חשוב שיהיה להן ביטוח בריאות מסודר, כי היום לנשים בהריון אין את כל הבדיקות שצריך וזה מסוכן גם לאמא וגם לתינוק שבדרך. כמובן שגם צריך ביטוח בריאות בשביל כל הדברים הרגילים שכל האנשים זקוקים להם.

אם המצב של הקהילה של מבקשי המקלט יהיה יותר יציב, אז המעמד של הנשים יתחזק. היום כשכל הקהילה כל כך במתח, הרבה מהדברים האלה נופלים על הנשים, הקושי הכלכלי, הפחד מכליאה, ההתלבטות אם לעזוב או לא, הנשים מחזיקות את הדברים האלה והרבה פעמים הן סובלות מזה מאוד.

מה את חושבת יכול להיות הפתרון לבעיות של אלימות כלפי נשים מקהילת מבקשי המקלט?

אני חושבת שדבר ראשון צריך הרבה יותר נגישות של נשים למשטרה וללשכות רווחה, חשוב שהן לא יפחדו ללכת להתלונן וירגישו שהן יכולות לקבל עזרה מהרשויות.

ביחד עם זה חייבים שיהיה הרבה יותר עבודה עם גברים ותמיכה לזוגות שנמצאים במשבר, וכן תמיכה והעצמה יותר רחבה לנשים שמתמודדות עם קשיים כאלה. בסופו של יום בלי זכויות והכרה במעמד שלנו בצורה שתעצים את הנשים ויתן להם כח, המצב לא יוכל להשתפר.

 

ניתן לתרום למרכז לנשים אריתראיות ב- https://www.israeltoremet.org/amuta/580574465

 

 

מאת- אלישבע מיליקובסקי, רופאים לזכויות אדם