שקרים יוצרי מציאות

בחודשים האחרונים שמענו לא פעם את מי שתומכים בגירוש מבקשי מקלט מאריתריאה טוענים כי "אפילו בדנמרק קבעו שאריתריאים פליטים". טענה זו מבוססת על דו"ח שפורסם בדנמרק לפני כשנה, אך כשיורדים לעומק של הדברים מצטיירת תמונה מורכבת שמאירה באור שונה לחלוטין את מסקנות הדו"ח המדובר. הדו"ח פורסם ביוזמת רשות ההגירה הדנית ב-25 בנובמבר 2014, לאחר ששרת המשפטים במדינה דרשה שתתבצע חקירה לגבי זהותם של מבקשי המקלט האריתראים שמגיעים לדנמרק ובדיקה האם ניתן לגרשם חזרה. בניגוד מוחלט לעשרות דוחות קודמים בנושא כולל של נציבות האו"ם לפליטים ושל מחלקת המדינה האמריקנית, הדו"ח קבע כי עריקות משירות צבאי ובריחה אינן נחשבו לסכנת רדיפה ואינן מזכות פליטים בהגנה. עוד נקבע במסקנות הדו"ח שמי שערק וברח מאריתריאה יכול לחזור בתנאי שישלם מס מסוים ויחתום על הצהרת חרטה. השלכותיו של הדו"ח הרחיקו עד בריטניה שמיהרו לקפוץ על המציאה ופרסמו דו"ח דומה אשר מתבסס על מסקנות הדו"ח הדני ואף מצטט אותו 39 פעמים. התבוננות מעמיקה יותר חושפת שלא רק אופן איסוף הנתונים וכתיבת הדו"ח רצופים בשגיאות, אלא שדנמרק עצמה התנערה מן הממצאים שבו וממשיכה לאשר בקשות מקלט של מי שברחו מאריתריאה.

הדו"ח נכתב ביוזמת רשות ההגירה הדנית אשר שלחה שני נציגים לאריתריאה במהלך שבועיים באוקטובר 2014 על מנת לאסוף נתונים לכתיבת דו"ח בנושא המצב באריתריאה וההשלכות של עריקות מהצבא ובריחה מהמדינה. הדו"ח הסופי פורסם בנובמבר 2014 וגרר תהודה רבה בשל מסקנותיו יוצאות הדופן כי עריקות משירות צבאי באריתריאה אינה מהווה עילת פליטות, מסקנות אשר סותרות עשרות דוחות בנושא כולל את הסקירה המעמיקה האחרונה של האו"ם לגבי המצב הקשה במדינה שזכתה לא לחינם בכינוי "צפון קוריאה של אפריקה". מכיוון שהדו"ח עצמו נדחה על ידי דנמרק, הבעיה אינה בהשלכות שלו על קליטת מבקשי המקלט האריתראים שממבקשים מקלט במדינה. הבעיה העיקרית סביבו היא שבעוד מסקנות הדו"ח זכו לתהודה תקשורתית רבה, הביקורת עליו ודחייתו על ידי דנמרק לא. כך נותר רושם ציבורי מוטעה כי אכן ניתן לגרש מבקשי מקלט אריתראים חזרה למדינה ממנה ברחו.

המבקרים החריפים ביותר של הדו"ח היו ג'יין וייס אוליסן וג'אן אולסן, החוקרים אשר נשלחו לאיסוף הנתונים באריתריאה. שני המומחים מרשות ההגירה הדנית שביצעו את הראיונות באריתריאה התנערו מהדו"ח והכריזו כי הוא אינו משקף את המידע שאספו בשטח. השניים חשפו כי הממונים עליהם הפעילו עליהם לחץ להגיע למסקנות שרצה הדרג הפוליטי בדמנמרק- שחל שינוי במשטר הדיקטטורי באריתריאה משאפשר לגרש אנשים לשם. לאחר עשרים שנות עבודה ברשות ההגירה, השניים התפטרו במחאה בשל הדו"ח המעוות.
בנוסף נשמעו טענות על כך שהדו"ח מסתמך ברובו על מקורות אנונימיים. המומחה היחיד שצוטט בשמו היה
גאים קיבראב, פרופסור ב- London South Bank Universit. לאחר פרסום הדו"ח קיבראב טען בתוקף שאמרותיו הוצאו מהקשרן וכי מחקרו עוות. הוא אמר כי "אם אדם בוחר לעזוב את אריתריאה שלא כדין, זה ייחשב כבגידה במולדת. אם האדם יחזור לאריתריאה הוא ייכלא ויעבור עינויים. כל מי שנחקר באריתריאה עובר עינויים. זה הליך רגיל". לא ברור כיצד אמירה נחרצת זו מתיישבת עם מסקנות הדו"ח שאין סכנה בחזרה לאריתריאה. קיבראב לא היה המומחה היחיד שהתרעם על הדו"ח הסופי, גם שיילה קייתרות', כותבת הדוחות הראשית של האו"ם על המצב באריתריאה, אמרה לעיתון היומי בדנמרק, Berlingske, כי "אריתראים שברחו משירות צבאי חובה נכלאים בתנאים לא אנושיים ויש מקרים של מוות, היעלמויות ועינויים בבתי הכלא. העונשים על עריקות הם עד חמש שנים. במקרים שהעריקים לא נמצאים, בני משפחתם נענשים במקומם". בהמשך היא אף הייתה מעורבת בדו"ח הרשמי של האו"ם על המצב באריתריאה. הדו"ח בן 500 העמודים אשר נשען על עבודה של חודשים קבע באופן נחרץ כי באריתריאה מתרחשות הפרות זכויות אדם באופן רחב ושיטטתי באכזריות שכמעט ולא נראית במקומות אחרים, וכי חלק מהמעשים מגיעים עד כדי פשעים נגד האנושות.

גם ארגונים בינלאומיים מתחו ביקורת נוקבת על מסקנות הדו"ח, בראשם נציבות האו"ם לפליטים אשר הדגישה שהמידע שיוחס בדו"ח לאו"ם בעקבות פגישה שהתקיימה כביכול עם נציג שלהם באסמרה, כלל  לא הגיע מידם וכי כותבי הדו"ח לא נפגשו עם נציג מטעמם באסמרה. כמו כן הנציבות הביעה תרעומת על כך שהדו"ח אינו מסביר איזו אמינות יש למקורות המתוארים, שאין כמעט ציטוטים ישירים של הנאמר על ידי המקורות ושחלק מהאמירות המצוטטות הן "חשודות" לטענתם. לביקורת זו הצטרף הארגון הבינלאומי, אמנסטי אינטרנשיונל, שדחו את מסקנותיו של הדו"ח והביעו דאגה עמוקה מכך שהרשויות בדנמרק יבססו את החלטותיהן בנוגע למבקשי מקלט אריתריאים על סמך דו"ח זה.

בעקבות הביקורת הרבה מחוץ ובתוך הממשלה הדנית, החליטו ברשות ההגירה הדנית לא לאמץ את מסקנות הדו"ח וכיום מרבית בקשות המקלט של מבקשי מקלט מאריתריאה ממשיכות להיענות בחיוב בדנמרק. לסיפור הזה היה יכול להיות סוף טוב, לולא הנזק שכבר נעשה. אחת התוצאות ההרסניות של הדו"ח היא החשיפה שמסקנותיו קיבלו לעומת הפרכתן. דוגמה לכך ניתן לראות בדו"ח הבריטי שפורסם באביב 2015 ומצטט 39 פעמים את הדו"ח הדני.

נדמה שגם בישראל העובדות פחות משפיעות על אנשים שממשיכים לטעון שבדנמרק אריתראים אינם נחשבים פליטים בניגוד לעובדות ולמצב בפועל בדנמרק כלפי מבקשי מקלט מאריתריאה.

 

מאת: אן בונאבי לונדביי, כתבת מדנמרק שלומדת לתואר שני במדיניות והגירה בין לאומית באוניברסיטת תל אביב