דיבורים כמו חול

מסתבר שההסכם הקואליציוני בין מפלגת "כולנו" לבין הליכוד כולל התחייבות בעניין הבאת מהגרי עבודה לעבודה בבניין בישראל, כחלק מהמאמץ להוזיל את עלויות הדיור. בין היתר, קובע ההסכם כי תינתן אפשרות לחברות קבלניות זרות להביא עובדים זרים לארץ על בסיס הסכם התקשרות עם החברה הישראלית.

קשה להפריז בהשלכותיו הקשות של ההסכם הקואליציוני בהיבט זה. בפעמים הספורות שמערכות העסקה שכאלו התאפשרו בעבר בישראל, תוצאתן הייתה פגיעה מופלגת בחומרתה בזכויות עובדים, העולה כדי סחר בבני אדם. בתוך כך, ההסכם הקואליציוני משנה מן היסוד את מבנה ההעסקה בענף הבנין, ומהווה התפרקות מוחלטת של המדינה ממעורבותה החיונית בגיוסם של מהגרי עבודה, כמו גם ממרבית ההיבטים הנוגעים להסדרת העסקתם בישראל ולפיקוח אפקטיבי עליה.

אף שמערכת דיני העבודה הקוגנטיים בישראל חלה על כל מי שמועסק בישראל, ניסיון העבר מלמד, כי העסקת מהגרי עבודה בידי חברה קבלנית זרה הפועלת בישראל מובילה להחלתו בפועל של הדין הזר – בדרך כלל נחות ומקפח לאין שיעור מדיני העבודה בישראל – על עובדיה של החברה. במקרה שארע בעבר, בו הועסקו בישראל עובדי בניין סינים באמצעות חברה קבלנית ממשלתית סינית שהתקשרה עם חברה ישראלית מצא בית הדין הארצי לעבודה כי הדבר הוביל ליצירתה של "תבנית העסקה בלתי מוסרית", שיוסדה בפועל על הסדרי משפט עבודה של מדינה זרה, החורגים בעליל משיטתנו המשפטית.

המנגנון של העסקת מהגרי עבודה בידי חברות קבלניות זרות מארץ מוצאם, צפוי לפגוע מאוד גם ביחסי העבודה בישראל. תאגידי כוח האדם הישראלים בבניין, המעסיקים מהגרי עבודה, חתומים על הסכמים קיבוציים עם אחד משני ארגוני העובדים הגדולים בישראל – הסתדרות העובדים הכללית (הארגון היציג בענף הבניין) והסתדרות העובדים הלאומית. חברה זרה המעסיקה ומביאה את עובדיה, מהווה עקיפה של יחסי העבודה בענף, ומפרה איזון רגיש שנבנה לאורך שנים ארוכות.

ההסכם הקואליציוני מבקש לחולל תמורות מרחיקות לכת בהיבטים בסיסיים נוספים של מבנה ההעסקה בתחום הבנין. כך למשל, פירושו של ההסכם הוא שגיוסם של מהגרי העבודה לא ייעשה עוד במסגרת הסכם בילטרלי עם מדינת המוצא של העובדים. הדבר עומד בניגוד לשורה של החלטות ממשלה בהן נקבע כי המדינה תתקשר בהסכמים בילטראליים עם מדינות המוצא של מהגרי העבודה, במטרה למנוע ניצול לרעה של עובדים זרים וגביית עמלות מופרזות מהם. ההסכם הקואליציוני מערער את מבנה ההעסקה בענף הבנין אף בהיבט העסקת עובדים, המתבצע מזה שנים באמצעות תאגידי כוח אדם ישראלים מורשים. שיטה זו מבוססת על פיקוח הדוק על תאגידי כוח האדם, על שמירת זכויותיהם של מהגרי העבודה בתחום, על הבטחת תחרותיות ומניעת קרטליזציה בענף ועל הבטחת המוביליות של מהגרי עבודה בין תאגידי כוח האדם. ההסדר כולל בחובו שורה של הוראות שנועדו להבטיח קיום כל דין בידי התאגידים, לרבות חובה לשתף פעולה עם מפקחי משרד הכלכלה ורשות ההגירה, קיום הנהלת חשבונות נפרדת, חובת תשלום שכר עבודה על-פי דין, ועוד. כעת, במקום העסקה בידי תאגידים ישראלים שמושבם בישראל, יועסקו עשרות אלפי עובדי בנין בידי חברות זרות, שמושבן בחו"ל, ושלא יהיו חייבות באלו מן החובות בהם חבים תאגידי כוח האדם בהתאם לנוהל או בהתאם לחוק העסקת עובדים בידי קבלני כוח אדם.

אם לא די בכל אלו, התקשרות עם חברות זרות בהכרח תפגע במחפשי עבודה ישראלים. ניסיון העבר מלמד, כי החברה הזרה תשכור מהגרי עבודה גם לתפקידים אשר במנגנון שונה, מועסקים בהם ישראלים, כגון בתפקידי תכנון, ניהול, פיקוח, אדמיניסטרציה ועוד. ככל שאלו פניה החברתיים של המפלגה החדשה, שתזכה לאייש עמדות מפתח בממשלה הקרובה, דומה שיש סיבה לדאגה.   

מאת: עו"ד חני בן-ישראל, עורכת דין בעמותת קו לעובד - הגנה על זכויות עובדים