כ-3,000 תינוקות ופעוטות מקרב קהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה בתל אביב שוהים במהלך רוב שעות היום במסגרות של גנים פיראטיים, המכונים על ידי הקהילה "בייביסיטרים". במהלך חודש פברואר 2015 בלבד, מתו שלושה תינוקות מקרב קהילת מבקשי המקלט במסגרת גנים אלו, ובחודש מרץ מתה תינוקת נוספת. לרוע המזל, מקרים אלו מהווים רק את קצה הקרחון של מגוון תופעות נסתרות מהעין, הכוללות מצבי סיכון והזנחה המתרחשים מדי יום בגנים הפיראטיים, גניהם של התינוקות והפעוטות השקופים של ישראל. רק התערבות מערכתית רחבה עשויה להציל את התינוק הבא.
מעצר ילדי מהגרים הפך לתופעה שכיחה החל מפברואר 2011. עד אז, רשות האוכלוסין וההגירה נמנעה במכוון במשך שנים רבות מגירוש נשים מהגרות עם ילדים, ובמקום זאת גירשו את מרבית האבות, במטרה שהן תלכנה אחריהם. נוצר מצב כלאיים בו חיים וגדלים במדינה ילדות וילדים שמשתלבים במערכת החינוך ובחברה הישראלית, אך נותרים חסרי מעמד אזרחי וגדלים כל חייהם במדינה שאינה מכירה בהם.
עובדים רבים חיים בפחד, מסתירים את מצבם הרפואי ונמנעים מקבלת טיפול כדי שלא יקבע להם אובדן כושר עבודה, וזאת מכיוון שעל פי החוק, זכותו של עובד לקבל טיפול נשמרת לו רק בזמן שהוא כשיר לעבודה. תפיסה זו משקפת אולי יותר מכל את ראייתם של העובדים הזרים אך ככלי שרת, אשר מרגע שעלולה להיפגע יצרנותם הם מושלכים החוצה, ללא אפשרות לקבל טיפול והגנה.
ב-8 בדצמבר 2014 העבירה הממשלה בפעם השלישית תוך שנתיים את התיקון ל"חוק ההסתננות" אשר מתייחס לראשונה בחקיקה להעסקתם של מבקשי מקלט. למרות החשיבות שבעצם ההתייחסות לנושא בחקיקה, התיקון כולל בחובו הוראות דרקוניות שאינן מותאמות למציאות חייהם של מבקשי המקלט בישראל.
