תן לי את האצבע, או שאשבור לך את היד

מי אינו מכיר את המאבק המתנהל בשנים האחרונות נגד הקמת מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל ותושביה? נזכיר לטובת מי ששכחו: במסגרת המעבר לתעודות זהות ולדרכונים חכמים, שעליהם נשמרים אמצעי זיהוי ביומטריים (טביעות אצבעות ותצלומי פנים), החליטה הממשלה להקים מאגר שגם בו ישמרו הפרטים הביומטריים.

תשאלו, מה הבעיה בתעודות ביומטריות? בתעודות אין שום בעיה. התעודות נושאות שבב עם פרטים ביומטריים ומאפשרות זיהוי של מי שמחזיק בהן. הבעיה היא שהממשלה רוצה לשמור את הפרטים האלה לא רק על גבי התעודות, אלא גם אצלה במאגר. הכוונה היא להפוך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שבה הממשלה מחזיקה במאגר של פרטים ביומטריים של כל האזרחים והתושבים בה. באמצעות כל מצלמת רחוב יוכל "האח הגדול" לזהות אותנו ולבלוש אחרינו, ושערו בנפשכם מה יקרה אם מאגר שכזה ידלוף לידיהם של גורמים מסחריים, פליליים או עוינים.

בעקבות המאבק הציבורי נגד הקמת המאגר הביומטרי נקבע בחוק, שעבר בכנסת בחודש דצמבר 2009,  שמדובר יהיה בפיילוט לשנתיים, שההשתתפות בו היא וולונטרית. הפיילוט החל בחודש יולי 2013, והפרטים נלקחים למאגר רק ממי שמוכן למסור אותם.

כלומר, כל זה נכון כל עוד אתה אזרח או תושב, כי ממהגרים לוקחים פרטים למאגר ביומטרי כבר כמעט עשור. כן,  ללא מאבק ציבורי, ללא שום הסדרה בחוק, ללא פיילוט ואפילו ללא נוהל מפורסם, הרשויות אוספות במשך שנים פרטים ביומטריים של אזרחים זרים בישראל, ושומרות אותן במאגר.

מאגר מעו"ז (מערכת עובדים זרים) הושק על ידי משטרת ישראל בשנת 2004, והפעלתו החלה בחודש ספטמבר 2005. המשטרה רכשה 17 עמדות ניידות ו-11 עמדות נייחות שנפרסו ביחידות משטרת ההגירה ובנתב"ג. בעמדות אלה נלקחו פרטים מזהים של אזרחים זרים ובהם שתי טביעות אצבע ותמונת תווי הפנים, ונשמרו במערכת.

בחודש יולי 2009 פורקה משטרת ההגירה והוקמה יחידת האכיפה במסגרת רשות האוכלוסין וההגירה, שקיבלה לידיה את המאגר ואת המערכת והמשיכה בהפעלתם. עם זאת, הגם שהמאגר מנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, הרי שבאופן פיזי הוא עודו מוחזק בחוות השרתים המשטרתית, שם הוקם.

הפעלת המערכת מצויה בידי בעלי תפקידים שונים ברשות האוכלוסין וההגירה, ובהם, בין השאר, פקחי יחידת האכיפה ברשות, נציגי הרשות במעברי הגבול ועובדי יחידת הטיפול במבקשי מקלט. על פי נתונים אחרונים שהרשות מסרה בעניין לפני למעלה משנתיים, בחודש מרץ 2012 כלל המאגר מידע אודות כ-212,000 אזרחים זרים.

מתי וממי נלקחים הפרטים הביומטריים? ממהגרי עבודה בעת כניסתם לישראל, וכתנאי לכניסתם אליה; בעת מעצר של שוהים ללא היתר; ממבקשי מעמד בנסיבות מסוימות (למשל, במסגרת ההסדר למתן מעמד לילדי מהגרים ולבני משפחותיהם, על פי החלטת הממשלה משנת 2010, ניטלו פרטים ביומטריים ממגישי הבקשות, כתנאי לטיפול בבקשות); וממבקשי מקלט בישראל כתנאי לרישום ולהגשת בקשת מקלט, כמו גם כתנאי לשחרורם ממשמורת.

לטענת רשות האוכלוסין וההגירה, המאגר משמש לצורכי זיהוי מהיר של מי ששוהים בישראל או מבקשים להיכנס אליה ולזיהוי קורבנות אסון. ואולם, הרשות אינה היחידה שמעיינת במאגר. על פי בקשת משטרת ישראל, מעבירה אליה הרשות נתונים מן המאגר.

כאמור, אין חקיקה שמסמיכה את הרשויות ליטול טביעות אצבעות וצילומי פנים מאזרחים זרים ולהחזיק מאגר של המידע הנאסף. על מה הן נסמכות? בחודש פברואר 2003 העניק המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, בידי הרשויות חוות דעת, ולפיה אין צורך בחקיקה בעניין, שכן לעמדתו המשפטית אין מניעה להתנות מתן אשרת כניסה לישראל או רישיון ישיבה בה ולהאריך את תוקפם בהסכמת המבקש לנטילת טביעות אצבעותיו ושמירתן במאגר לצורכי זיהוי. מזוז סבר, כי אין מדובר בפגיעה בפרטיות. עם זאת, הוא הוסיף ש"בשל הרגישות הציבורית לסוגיה של נטילת טביעות אצבעות, נכון יהיה, בהזדמנות קרובה, להסדיר סוגיה זו במפורש בחוק הכניסה, אף שכאמור אין מניעה לפעול בעניין זה כבר עתה, ללא חקיקה מפורשת."

בהמשך לכך, בראשית שנת 2004, הפיץ משרד הפנים תזכיר חוק (טיוטה של הצעת חוק ממשלתית שמופצת לשם קבלת הערות), שמטרתו להסדיר מאגר טביעות אצבע של אזרחים זרים. תזכיר החוק זכה לביקורת בשל הפגיעה הגלומה בו בפרטיות. משום כך, הצעת חוק לא הונחה, ובמקום זאת החל השימוש במאגר ללא הסדרת הנושא בחקיקה. 

בחודש אוגוסט 2011 הגיש מוקד סיוע לעובדים זרים (לימים, המוקד לפליטים ולמהגרים) עתירה לבג"ץ, וביקש להורות על ביטול מאגר מעו"ז והפסקת השימוש בו בהעדר הסמכה מפורשת בחקיקה. בתגובה לעתירה אמנם לא שבה רשות האוכלוסין וההגירה על הטענה, כי אין מדובר בפגיעה בפרטיות, ואולם עמדה על דעתה, כי השימוש במאגר הינו בהתאם לסמכויות שר הפנים להתנות מתן אשרות כניסה ורישיונות ישיבה בתנאים. לצד זאת הודיעה הרשות על כוונתה לקדם תזכיר חוק חדש להסדרת הנושא.

מבלי להביע עמדה לגופן של הטענות, בסיום הדיון שהתקיים בחודש מרץ 2012 קבעו השופטים: "סבורים אנו כי ראוי אכן לקדם את הנושא על דרך חקיקה." המדינה התבקשה לעדכן בדבר התקדמות הליכי גיבוש תזכיר החוק. בהחלטתם הוסיפו השופטים, כי הובא לעיונם במסגרת תשובת הרשות לעתירה הטופס עליו מוחתמים אזרחים זרים בנציגויות ישראל בחו"ל, ובו הם נותנים את הסכמתם כי תינטל מהם טביעת אצבע, וכי יצולמו עם הגעתם לישראל. השופטים העירו, "כי ראוי שהטופס יתוקן כך שיובהר בו כי מדינת ישראל מחזיקה מאגר ביומטרי של טביעות אצבע וצילומים של נתינים זרים."  בעקבות הערת בית המשפט הטופס תוקן.

בחודש ספטמבר 2012 פרסמו משרד הפנים ומשרד המשפטים תזכיר חוק חדש בעניין, והודעה נמסרה לבג"ץ. בעקבות זאת, בחודש נובמבר 2012 החליט בג"ץ למחוק את העתירה, תוך שהוא מציין בפסק דינו, כי טענות המוקד שמורות לו, וכי "אם לא תחול התקדמות מספקת בעניין הצעת החוק, פתוחה דלתו של בית המשפט בפני העותר להגיש עתירה נוספת."

תזכיר החוק כולל שורה של פגיעות חמורות בזכויות אדם, ובמיוחד בזכות לפרטיות.

על פי התזכיר, יוקם מאגר ביומטרי של אזרחים זרים. למעשה, מערכת מעו"ז "תוכשר", וכל המידע שנאסף בה זה מכבר יתווסף למאגר שיוקם בחוק.

עובדי משרד הפנים ועובדי מדינה נוספים יוסמכו ליטול פרטים ביומטריים מאזרחים זרים, והללו ידרשו לשתף עם כך פעולה. מי שיסרבו, לא יקבלו אשרת כניסה ורישיון ישיבה. אזרחים זרים יידרשו לשתף פעולה גם עם זיהוי ביומטרי שלהם. כלומר, על פי דרישה יהיה עליהם להניח את אצבעותיהם ואת פניהם במכשיר ממוחשב שיזהה אותם.

התזכיר קובע, כי במקרים שאזרחים זרים שנחזים להיות בני יותר מ-14, ששוהים בישראל ללא היתר או שכניסתם לישראל סורבה, יסרבו למסור פרטים או לאפשר את זיהויים באמצעות המכשיר, רשאים עובדי משרד הפנים, שוטרים, סוהרים וכן עובדי מדינה, שב"כ, המוסד וחיילים שהוסמכו לכך להפעיל "כוח סביר" על מנת ליטול מהם אמצעי זיהוי ביומטריים.

עוד על פי התזכיר, המידע הביומטרי יישמר במאגר ומשטרת ישראל תהיה רשאית לקבל פרטים ממנו. המשטרה תוכל לעשות זאת לצורך חקירת עבירות או מניעתן, לאיתור אנשים ולזיהויים ולשם סיוע לגופי חקירה זרים. היא אף תוכל להעביר את המידע לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבתי המשפט, למכון הפתולוגי, לרשויות הביטחון האחרות ולרשויות אכיפה זרות.

השב"כ והמוסד, לעומת משטרת ישראל, לא ידרשו כלל לבקש לקבל פרטים מן המאגר. תהיה להם גישה אליו. התזכיר מאפשר לקבוע גופים ציבוריים נוספים שיקבלו מידע מן המאגר.

חלפו כשנתיים מאז פורסם תזכיר החוק. לאחרונה, בחודש יולי 2014, דנה ועדת השרים לחקיקה בתזכיר כדי לאשר הפיכתו להצעת חוק והנחתה בכנסת לאחר פגרת הקיץ. כך, בשקט, מבקשת הממשלה להכשיר את המאגר הביומטרי של האזרחים הזרים.