רבים לקחו חלק במאבק נגד כוונת הממשלה להקים בחוק מאגר שבו ישמרו אמצעי זיהוי ביומטריים (טביעות אצבע ותצלום פנים) של אזרחי המדינה. מה שרובנו כלל לא מודעים אליו, הוא שקרוב לעשור קיים מאגר ביומטרי של אזרחים זרים, שכולל מאות אלפי רשומות. הוא הוקם בשקט, ללא מאבק ציבורי וללא חקיקה. כעת פועלת הממשלה להכשיר את המאגר בחוק, ולהסמיך פקחי הגירה ושוטרים להפעיל כוח כדי ליטול מאזרחים זרים פרטים ביומטריים
בכל עדכן תופיע פינת המעקב בה נבדוק כיצד התפתח סיפור עליו שמעתם בתקשורת. הפעם אנחנו חוזרים לבדוק מה שלומן של ניצולות מחנות העינויים בסיני שממשלת שבדיה חילצה מהכלא הישראלי. הנשים עברו התעללות ואונס בסיני וכשהגיעו לישראל נכלאו תחת החוק למניעת הסתננות לתקופה ארוכה. ממשלת שבדיה החליטה ליישב מחדש נשים אלו ולהעניק להן אפשרות לשקם את חייהן.
סקירת ערר שהוגש בשמו של מבקש מקלט מאריתריאה, שבקשתו למקלט בישראל נדחתה על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה. הערר עוסק באמנת הפליטים, יישומה ביחס למצב השורר באריתריאה ויחס המשטר הרודני באריתריאה לאזרחיו הנסים מהשירות הלאומי. במסגרת השירות, הנכפה על אזרחי אריתריאה מגיל צעיר וללא תאריך שחרור, המשרתים מחויבים לבצע עבודות פרך ולחיות בנתק ממשפחתם.
בשנת 2010 התקבלה החלטת ממשלה להעניק מעמד לילדי מהגרים שעמדו במספר קריטריונים. כמה משפחות באמת קיבלו מעמד? איזה סוג מעמד הן מקבלות? כמה נדחו? כמה גורשו? והאם ההצהרות של שרים שונים שהתנגדו למהלך לגבי מספר המשפחות שתקבלנה מעמד היו נכונות, או – כמו פעמים רבות – ניסיון הפחדה על-ידי ניפוח מספרים?
